חבורת תריג בתעלומת אסיר 412

תקציר:
בחסות התבואה הגבוהה שצמחה בשדה, התקדמו תריג בזחילה אטית לעבר המטוס הקטן. "זה נראה שהם מתכוננים להמראה!" קרא תנחום בדחיפות. הם כבר היו ממש קרובים למטוס. "תתכוננו לזנק פנימה לתוך תא המטען ולשחרר את הפרופסור וסנובוט!" בספירה לשלש, זנקו ארבעת הילדים קדימה. רובי פתח את דלת תא המטען ותריג קפצו פנימה. "הנה הפרופסור!" קרא ישראל, והילדים נגשו אל משטח העגלה עליו שכב הפרופסור הרדום. "קדימה, בואו נוציא לפני שהמטוס ימריא!" הורה תנחום ותפס את הפרופסור בכתפים. "ישראל, בא תעזור לי! רובי, גדי, תחזיקו אותו ברגלים!" ברגע שהרימו הילדים את הפרופסור, נשמע רעש טריקה וחשך השתחרר בתא. "אוי לא! דלת תא המטען נסגרה", אמר רובי. הילדים הניחו את הפרופסור בחזרה על משטח העגלה והחלו לגשש אחר ידית הפתיחה של הדלת. ברקע נשמע זמזום הולך ומתגבר והמטוס התחיל לרעד קלות... "רק אני מאבד שווי משקל או שגם אתם?" שאל ישראל לתוך החשך. "חברים, המטוס מתחיל בהמראה!" עדכן רובי, ואכן, רעש המנוע התגבר והמטוס הלך וצבר תאוצה. "אנחנו לכודים בתוך תא המטען!" קרא גדי בהסטוריה. "תריג! מה עושים?!" "הצילווו!!!" זעקו תריג בתוך תא המטען החשוך, אבל לא היה מי שישמע אותם! המטוס כבר המריא והחל בטיסה מהירה וצעקותיהם נבלעו ברעש המנועים... מאותו רגע, מה שהחל כפריצה תמימה לכאורה לביתו של פרופסור קרדוזו, הלך והסתבך לסחרחרת ארועים שסכנה את חייהם של תריג ושל כל אזרחי ישראל... ותכנית זדונית שתחלתה לפני כ-500 שנה הונציה, מגיעה לסופה (הטוב?!) במדבר יהודה בארץ ישראל...

עותקים