ספירלות

תקציר:
"חששתי שלא תבואי בגלל השידוך של בלומי", רחלי שלי משחררת באיטיות אותיות רועדות, "למרות שגם אני הבת שלך". המצפון מכה בי. ככה זה, כשצריכים להתחלק למיליוני זירות ולהשאר אחת. שלמה. אהובה "אה", אחותי לוגמת מהקפה. שתי קוביות שלמות בצלחתה. "זה שלך? חשבתי שאפשר לטעום. את יודעת, זה היה במקרר". "לטעום?" עיניי נודדות מהחפיסה הריקה לקוביות שבצלחת, ואין בי די מילים לכעוס. נחמי מה קורה לכולם? נס שלא קוראים לי בלומי. כמה אפשר לרקוד על השידוכים שלה, מסכנה. למה הם עושים לה את זה? קיילא דבורה "אבל ככה זה משפחה", ציטטתי את אחותי הגדולה, החכמה, המבינה. "כולם עוזרים לכולם. וכשארי יתברמץ – גם יעזרו לי". ריבי במערכת משפחתית, 'אחת' זו לא רק ספרה, ופעולת חיבור יכולה ליצור משוואות מוטעות של הכפלה או חילוק – תלוי בעיני מי. משפחה אחת. קונפליקטים בריאים וחיים שמסתבכים בתוך מקלעת המציאות. זה יכול לקרות לך, לי, לכולנו. זה קרה להם. דרמות אנושיות, טבעיות, מרגיזות. היומיום שמספק דינמיקה משל עצמו. ספירלות, ספרה השני של המחברת, חובר ל'טאבו משותף'. מביא את הדמויות והקוראים למקום טוב יותר.

עותקים